פרויקט:

הבית ממוקם במגרש פינתי משופע, נבנה בצורת L ומתייחס לסביבתו כך שהגינה פונה צפונה, לשדרת פיקוסים עבותי צמרת והחלקים הבנויים פונים מערבה ודרומה – לרחוב ולבית מגורים קיים. תכנון מפלסי הבית מנצל את הפרש הגבהים בין פינות המגרש כך שהכניסה הראשית היא במפלס הביניים בו ממוקמות הפונקציות הציבוריות של הבית, וממנו יורדים לקומת המרתף, קומת חדרי הילדים, ועולים לקומה העליונה. הפרשי הטופוגרפיה יצרו מצב בו גם קומת המרתף נהנית מגינה פרטית הפתוחה לרחוב הראשי, שממנו אף כניסת כלי הרכב וגם קומת הכניסה הראשית נהנית מגינה פרטית משלה. בקומה העליונה, המרחפת מעל חדר המגורים כקורה, ממוקמים סוויטת המגורים המרכזית חדרי העבודה וחדר הכושר והיא מסתיימת במערב עם מרפסת סגורה. בקומת האירוח חדר המגורים ממוקם בזרוע הארוכה, כקוביית זכוכית שצפה בין קיר הכורכר לשדרת הפיקוסים, ופתוח לחלוטין לגינה ולבריכה ע"י 4 דלתות הזזה שחלקן נכנסות 'לכיס' וחלקן נגררות מחוץ לבית.

אלמנטי הבית כגון קיר הכורכר המלווה את הכניסה, העמודים העגולים עליהם נישאת התקרה וריבוי הסקיילייטים הם הומאג' לבית המקורי שעמד על המגרש ואשר נבנה ב-1952 כבית פאטיו עם סקייליט גדול במרכזו.
הבית מואר באור טבעי בעזרת מפתחי הזכוכית הגדולים הפונים צפונה וכן בעזרת 3 סקיילייטים – האחד באורך 5 מ' מעל אי המטבח, השני מעל גרם המדרגות וסקיילייט נוסף ממוקם ברצפת הפרגולה ומאיר את מבואת החדרים בקומה התחתונה. דגש ניתן בתכנון הבית על תכנון אקלימי נכון כך שהחזית הדרומית אטומה כמעט לחלוטין.

למטבח הפנימי התעשייתי מצטרפת פרגולה שבה ממוקם מטבח חיצוני, הכולל טאבון וגריל, שמשלים את חוויית הבישול בבית. לצידו פינת אוכל חיצונית ופינת הסבה שמשמשת כסלון חיצוני, מוצל ומאוורר.
עיצוב הפנים ממשיך את הקווים הנקיים של הבית ומשתמש בחומרים של עץ, אבן וברונזה. החזיתות מטויחות וממסגרות את תריסי העץ שעוטפים את הבית ואף מהווים את חזית הפרגולה. תריסי העץ שהובאו מברזיל מורכבים מלייסטים ורטיקליים על מסגרות אלומיניום שנפתחות
כהרמוניקה ומאפשרות מצבי תאורה שונים בין החוץ לפנים, ואף כשהם סגורים לחלוטין, האור שחודר דרכם נעים ומעניין. הבריכה מחופה בצפחה ירוקה שמשתלבת בגינה ובצמחיה העוטפת אותה סביב.

עיצוב פנים: אירמה אורנשטיין